יש משהו מטעה בתחושה שאנחנו רואים היטב: היא גורמת לנו להניח שגם העיניים בריאות. הרי אם אפשר לקרוא הודעה בטלפון, לזהות שלט מרחוק ולנהוג בלי קושי, למה לקבוע בדיקת עיניים? אלא שחלק ממחלות העיניים מתפתחות בהדרגה, ולעיתים השינויים הראשונים כלל אינם מורגשים. דווקא כשהראייה עדיין טובה, בדיקה מקצועית יכולה לספק מידע שלא ניתן לקבל מהתחושה האישית בלבד.
כשמנסים להבין מה כדאי לבדוק עוד לפני שמתחילים לראות מטושטש, המידע שמציג ד"ר יעקב דן – פרופ' לרפואת עיניים ממחיש את חשיבותה של הסתכלות רחבה על בריאות העין. בדיקה אינה מסתכמת תמיד בקריאת אותיות מלוח: בהתאם לגיל, לתסמינים ולגורמי הסיכון, יש מקום לבחון גם את העדשה, את עצב הראייה, את הלחץ התוך־עיני ואת הרשתית. כך אפשר לזהות מצבים שונים ולבחור מעקב או טיפול מתאים, כאשר יש בכך צורך.
לא כל פגיעה בראייה מתחילה בטשטוש
העין היא מערכת מורכבת, ושתי מחלות שכיחות יחסית בגיל מבוגר מדגימות היטב מדוע חשוב להבחין בין החלקים השונים שלה. קטרקט הוא עכירות שמתפתחת בעדשה הטבעית של העין. גלאוקומה, לעומתו, היא קבוצה של מחלות שבהן נגרם נזק לעצב הראייה. למרות ששתי המחלות עלולות לפגוע בתפקוד היומיומי, הדרך שבה הן מתקדמות, האופן שבו מאבחנים אותן ואפשרויות הטיפול בהן שונים מאוד.
במקרה של קטרקט, אדם עשוי להרגיש שהמשקפיים כבר אינם מספקים אותה חדות ראייה, שהצבעים נעשו עמומים או שפנסי המכוניות מסנוורים יותר בשעות הערב. בגלאוקומה מסוג זווית פתוחה, לעומת זאת, ייתכן שלא תהיה תלונה כלל במשך תקופה ארוכה. לכן אין טעם לחכות דווקא להופעת סימן ברור כדי לשאול אם יש צורך בבדיקה.
גלאוקומה: כשהנזק מתקדם בלי להתריע
בגלאוקומה נפגע עצב הראייה, שמעביר את המידע החזותי מן העין אל המוח. במקרים רבים קיים קשר ללחץ תוך־עיני גבוה, אך המחלה יכולה להופיע גם כאשר מדידת הלחץ נמצאת בטווח שנחשב תקין. בשלבים מוקדמים עשויה להיפגע הראייה ההיקפית, בעוד שהראייה המרכזית המשמשת לקריאה ולזיהוי פנים נשמרת יחסית. האדם עצמו לא תמיד מבחין בשינוי, במיוחד כאשר שתי העיניים מפצות זו על זו.
המשמעות של אבחון מוקדם כאן משמעותית במיוחד: נזק שכבר נגרם לעצב הראייה בדרך כלל אינו הפיך. עם זאת, טיפולים להורדת הלחץ התוך־עיני יכולים להאט או לצמצם את הסיכון להמשך ההידרדרות. הטיפול עשוי לכלול טיפות, לייזר או ניתוח, בהתאם לסוג הגלאוקומה, למצב העצב ולמידת הסיכון להתקדמות. אין טיפול אחד שמתאים לכל מטופל, וגם אחרי תחילת הטיפול נדרש מעקב.
קטרקט: לא כל אבחנה מחייבת ניתוח מיידי
קטרקט מתפתח כאשר העדשה, שבמצבה התקין שקופה, נעשית עכורה. התהליך נפוץ עם העלייה בגיל, אך הוא עשוי להיות קשור גם לחבלה, למחלות מסוימות או לשימוש בתרופות כגון סטרואידים. בתחילתו ייתכן שלא ייגרם קושי משמעותי, ובהמשך עלולים להופיע טשטוש, סנוור, קושי בנהיגה בלילה ושינוי בתפיסת הצבעים.
להבדיל מגלאוקומה, בקטרקט ניתן לרוב לשפר את הראייה שנפגעה בעקבות עכירות העדשה באמצעות ניתוח שבו מסירים את העדשה העכורה ומחליפים אותה בעדשה מלאכותית. ועדיין, עצם גילוי הקטרקט אינו אומר שחייבים לנתח מיד. ההחלטה נשענת על מידת הפגיעה בקריאה, בנהיגה, בעבודה ובפעולות יומיומיות, לצד ממצאי הבדיקה וצורכי המטופל. בשלבים קלים, שינוי מרשם המשקפיים או התאמת התאורה עשויים להספיק לתקופה מסוימת.
אילו בדיקות מסייעות לזהות שינוי בזמן?
בדיקת עיניים מקיפה מתחילה לרוב בשיחה על תלונות, רקע רפואי, תרופות ומחלות עיניים במשפחה. לאחר מכן ניתן לבדוק חדות ראייה, לבחון את העין במנורת סדק ולהעריך את מצב העדשה והחלקים הפנימיים של העין. כשיש חשד לגלאוקומה, ייתכן צורך במדידת לחץ תוך־עיני, בבדיקת עצב הראייה, בהדמיית OCT ובבדיקת שדה ראייה. לעיתים נבדקים גם עובי הקרנית וזווית הניקוז של העין.
לכל בדיקה תפקיד שונה. מדידת לחץ לבדה אינה מספיקה כדי לשלול גלאוקומה, ובדיקת חדות ראייה תקינה אינה מלמדת בהכרח על מצב עצב הראייה. גם אבחון קטרקט דורש בחינה של העדשה ושל תפקוד הראייה ולא רק מספר המשקפיים. הרופא מחבר את הממצאים לתמונה אחת, ובמקרים מסוימים חשוב להשוות אותם לבדיקות קודמות כדי לזהות שינוי לאורך זמן.
מי צריך להיות ערני במיוחד?
הסיכון למחלות עיניים מסוימות גדל עם הגיל, אך הגיל אינו השיקול היחיד. היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, לחץ תוך־עיני גבוה בעבר, שימוש ממושך בסטרואידים, חבלה בעין או מחלות רקע עשויים להצדיק תשומת לב מיוחדת. גם מי שעבר ניתוח עיניים בעבר או מרגיש שינוי בראייה, אפילו אם הוא קטן, צריך לדווח על כך לרופא העיניים.
תדירות הבדיקות המתאימה אינה זהה לכולם. היא תלויה בממצאים, בגיל ובגורמי הסיכון האישיים. לאדם עם קרוב משפחה שחולה בגלאוקומה עשוי להתאים מעקב אחר מזה שאין לו גורמי סיכון ידועים, ולכן עדיף לקבל המלצה אישית ולא להסתמך על כלל אחיד מתוך האינטרנט.
מתי לא מחכים לתור שגרתי?
לצד התהליכים האיטיים, יש תסמינים שמצריכים פנייה דחופה להערכה רפואית: כאב עיניים חזק ופתאומי, אודם משמעותי שמלווה בטשטוש ראייה, הילות סביב אורות עם כאב ראש ובחילה, או ירידה פתאומית בראייה. תסמינים כאלה עשויים להופיע, בין היתר, בהתקף חריף של גלאוקומה בזווית סגורה או במצבים דחופים אחרים. הם אינם דומים להידרדרות ההדרגתית האופיינית לקטרקט רגיל ואין להמתין שיעברו מעצמם.
לשמור על הראייה גם כשאין תלונות
המסר החשוב אינו שכל שינוי בעיניים מסוכן, אלא שלא תמיד אפשר להרגיש שינוי בזמן. אבחון מוקדם מאפשר להבין מה מצב העיניים, לעקוב אחר ממצאים חשודים ולקבל החלטות שקולות על טיפול. בגלאוקומה הדבר חשוב במיוחד כדי לנסות לשמור על הראייה שנותרה; בקטרקט הוא מסייע לקבוע מתי ההתערבות תועיל באמת לאיכות החיים. בדיקת עיניים במועד המתאים, בליווי רופא עיניים ובהתאם לסיכון האישי, היא צעד פשוט יחסית שיכול לשנות את התמונה לאורך שנים.